הופעת התורה בכל דור ודור – דרך גדולי התורה

בפרשה מבטיח משה לעם ישראל, שהקב"ה יקים להם שופטים וחכמים בכל דור ודור - וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (דברים יז ט). וכן בהמשך הפרשה, מבואר שהקב"ה יקים נביאים לדורות הבאים – "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱ־לֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (שם יח טו).

ידוע הדבר שהתורה לא תשתנה לעולם. היא שלמה ומוחלטת, ואין בה שום שינוי, כי היא דבר ה', העומד מעל הזמן ומעל כל ההתרחשויות, והיא איננה כמחשבות אנוש המתעדכנות עם ניסיון החיים וההתפתחויות השונות. אך הנה מצד שני, התורה היא עמוקה מאוד, ואוצרות אדירים אין סופיים טמונים בה. כבאר מים חיים, שניתן לדלות ממנו אין סוף רעיונות חיים ומחשבות אמת, לכל תחומי החיים, בכל דור ובכל תקופה. במובן זה, ככל שהאדם והעם מתפתחים וגדלים בדעתם, מסוגלים הם להבין באופן עמוק יותר את התורה ואוצרותיה, ועל כן יכולים לחדש חידושים בתורה. ובאמת אין זה חידוש במובן של המצאה שלא היתה בתורה, אלא חשיפת מימדי עומק שהאדם לא היה מסוגל להשיגם קודם לכן, מחמת קוצר דעתו.

נמצא שהתורה היא מאגר אור אין סופי, קבוע ומוחלט שאין בו שינוי לעולם, אך הוא מופיע בכל דור ודור בגוונים נוספים ומרובים, לאור ההתפתחות שבעם ישראל. זוהי כל הספריה העניפה האדירה, של תורה שבעל פה, שנולדה על ידי גדולי ישראל בכל דור ודור, שחידשו בתורה חידושים עצומים, והאירו אורה בגוונים מרהיבים לעין ומתוקים לנפש, בכל תחומי התורה. התורה שבעל פה, היא רוח החיים של האומה, היא בחינת התורה המאירה לכל דור ודור לפי בחינתו ועניינו, לפי כוחו וסוד נשמתו (אורות התורה א). כי כל נשמות ישראל הם אותיות התורה, ונמצא שכל דור דולה אור מבחינת אותיות אחרות שבתורה שבכתב, וזוהי התורה שבעל פה של אותו הדור.

רוח התורה שבכל דור, סוד התורה שבעל פה, היא מופיעה בלבבות ראשי התורה שבכל הדורות, הם הם ממשיכי השמועה, הבאים מתוך ועל גבי הגדולים שקדמו להם, ומוסיפים ומולידים אור חדש, מתוך כל האורות שקדמו בכל הדורות.

לנקודות מיוחדות בהיסטוריה – נשמות מיוחדות

מלבד הרבנים הגדולים אשר בכל דור ודור, פעמים מסויימות במהלך הדורות 'דרך כוכב מיעקב', ומן השמים נשלחת נשמה של קדוש עליון, מהנשמות המיוחדות השייכות להופעת התורה בגדלותה ושלמותה, והיא יורדת לעולם בשביל להביא תורה אדירה לדורות רבים.

ביאור העניין דרך משל הוא, שעם ישראל משול לילד ההולך וגדל, וככל שהוא מתבגר כך ההורים והמחנכים מכוונים את תכני הלימוד לפי גדלות דעתו והשגתו, וכן לפי תנאי החיים שמשתנים בחייו. בוודאי שאין מדברים לילד בן עשר כדרך שמדברים לילד בן ארבע, לא בתוכן ולא בסגנון ולא בצורת הדיבור ובמעמד ובסמכות. ובוודאי שאין מדברים לנער בן שמונה עשרה כדרך שמדברים לילד בן שמונה. ואף שהמהות והערכים לא משתנים, כי הם נצחיים וחורזים את כל שלבי ההתפתחות, מכל מקום יש הבדל עצום, הן מצד עומק ההסברה ושיתוף הילד בהבנת הערכים, הן מצד סגנון הדיבור וצורת היחס בין המחנך ובין הילד, ועוד. ככל שהילד מתבגר, כך נפתח יותר לעומק המחשבה, ושותף בעצמו בהבנת מהות חייו ודרכו החינוכית ומעשיו והנהגותיו.

כך הוא גם בחיי האומה, וביחס לחשיפת מעמקי התורה אל האומה לדורותיה. אמת, שההתנהגות המעשית כמעט לא השתנתה, למעט השאלות האקטואליות שעולות בכל דור, מתוקף שינויי החיים וההתפתחויות. וכך גם במשל - גם הילד וגם הבוגר צריכים לאכול, לישון ולשתות, ולא השתנה הדבר באופן דרמטי. מה שאין כן בתחומים הפנימיים, שבהם נעשה שינוי עצום בין הילד לבוגר. כי למעשה מהות חיי האדם היא לידה מתמשכת. בתחילה נולד בגופו, והולך וגדל בו, אך בד בבד הולכת צורתו הרוחנית ונולדת בקרבו - עולם הנפש, ולאחריו עולם המחשבה והדעת, ולאחריו עולם הרצון והתשוקות הפנימיות הרוחניות. כל אלו הם למעשה לידה ממשית, של הרבדים העמוקים שבאדם, שהולכים ומתהווים ומופיעים בציר הזמן של חיי האדם.

נמצא שמבחינת התורה המדברת על המהות הרוחנית, בוודאי יש הבדל עצום בין הדורות, וצריך לבאר לכל דור ודור את המדרגה המתאימה לו לפי מצבו ומדרגתו (ראה עין איה שבת ב פרק חמישי פסקה ח, על ארץ כבול). ממש כמו במשל של הילד המתבגר. והנה באמת כשאנו מביטים בתהליך ההתגלות של התורה הרוחנית, המדריכה את הלב והנפש של העם, אנו רואים התפתחות עצומה ומופלאה מאוד. אנו רואים כיצד היא הולכת ומתבהרת ומתפתחת מאוד, במקביל לציר התפתחות האומה לדורותיה, ובכל פרק זמן משמעותי ועמוק בחיי האומה, יורדת נשמה אדירה לעולם, ומחדשת תורה מופלאה שתהיה מזון ומחייה לדורות הבאים. כמו בחיי האדם, שאף שהוא חי עשרות שנים, מכל מקום חייו נחלקים לפרקים משמעותיים, כמו גיל הילדות והינקות, וגיל הבגרות, ותקופת החתונה וההורות, וגיל העמידה וכיוצא בזה, כן הוא בחיי האומה, ישנם פרקים משמעותיים, שהם שינויים מקיפים מאוד, לא כשינוי בין דור לדור אחד, שהוא כמו התבגרות האדם בשנה אחת, אלא שינוי מהפכני של פרק חיים חדש. ובניצני פרק חיים חדש בחיי האומה, אז הקב"ה מוריד לעולם נשמה אדירה, שתחקוק מזון רוחני אדיר, בשביל הדורות הבאים.

הרב קוק זצ"ל - מורה דורות הגאולה

לאור הסברה זו במהות התורה ובקשר בינה ובין עם ישראל, נבין היטב שבדורות האחרונים, בהם התרחש השינוי המשמעותי ביותר בחיי עם ישראל, והתחיל פרק חיים חדש, עצום וגדול ונישא מאוד - שהוא תחילת תהליך הגאולה השלמה, בכינון חיי עם ישראל בארצו, וחזרה לכל שיעור הקומה האדיר שעתיד להופיע עלינו - בוודאי מוכרח הדבר שתישלח לעולם נשמה גדולה, אדירה מאוד, שתגלה ותחשוף את אור התורה המכוון לדורות אלו, את ההדרכה הא־להית לכל מרקם החיים שהולך ומתפתח בקרבנו, בכל רבדי החיים כולם. אי אפשר לעם ישראל ללכת ולצעוד בתהליך הגדול והאדיר הזה, בלי רועה נאמן, בלי תורה מכוונת ומדויקת, שעונה לכל שאלות החיים, ומכוונת את כל הכוחות שבקרבנו, להופיע אותם בשלמות.

למעשה, כל אחד יכול להתבונן בהיסטוריה של הדורות האחרונים ולראות שמתרחש משהו משמעותי מאוד. אולם, אפשר להבין את המאורעות הללו בצורה אנושית בלבד, כמחשבות ורצונות של בני אדם, וזו טעות תפיסתית, שתוליד בעקבותיה דרכי פעולה שאינן מדויקות. ובאמת, כל המאורעות הללו מושרשים בתהליך שהקב"ה מגלגל, בתהליך הא־להי עצום, שמניע את האומה כולה חזרה לארץ ישראל. כל החלומות שמופיעים בתוך כל הלבבות של אישי ישראל, הם גוונים שונים לקול שופר הגדול התוקע בעוז לחירותנו, קול א־להי שמעורר אותנו ודוחף אותנו מתוכנו ממש, לקום ולפעול ולעשות וליזום ולקדם את חיי האומה.

במובן זה, ניתן להביט בעיניים אנושיות על כל המאורעות ולתת להם כל מיני הסברים, שונים ומשונים. אך ההסבר האמיתי מצוי בתורה, שהיא מסבירה באמת את המציאות, לפי העומקים הגדולים שלה, לפי האמת הא־להית. התורה היא דבר ה' אלינו. היא הדיבור שהקב"ה מדבר בו אלינו ומסביר לנו את משמעות המאורעות, את העתיד שיוולד מתוך כל הקורות אותנו. התורה הזו גם מסבירה את פשר המשברים שבדרך, וכיצד גם הם חלק מתהליך התקומה. כמו שהעולם נברא מתוך אור התורה, כי "אסתכל באורייתא וברא עלמא", כך גם הנהגת המציאות, הכל הוא מכוח התורה. ולכן בה מצויה ההבנה המעמיקה למציאות ולכל מה שמתרחש בה.

התורה המיוחדת לדור שלנו, היא התורה שמספרת לדור ולעם כולו את הסיפור האמיתי של מה שקורה. אין כאן כוונה לבטל את מה שעשו בני האדם, אלא אדרבא, להסביר את מימדי העומק הא־להיים, שבתוך פעולתם של עם ישראל, את חפץ ה' בעולמו, וכל הנהגתו המדוייקת, המובילה באומנות מופלאה את האומה אל ייעודה השלם והנצחי.

תורת הרב קוק - מורה לדור את דרכו

מרן הרב קוק, זכר צדיק וקדוש לברכה, נשלח מאת ה' כדי ללמד אותנו את עצמנו, את חיינו, את הקורות אותנו. כדי לחשוף את מימדי העומק של המאורעות, ובכך לחשוף את תוקפם הא־להי ולצקת בהם את המשמעות הנצחית האדירה שגנוזה בכל הקורות אותנו. תורתו פוקחת את העינים להבין את נפש הדור, בקשותיו ומאווייו, חלומותיו הגנוזים, ומשרטטת את הדרכים להוציא ולממש את כל החלומות הללו. בתורתו מצויה הבנה עמוקה של מהות הדור, וממילא גם של הקשיים והמשברים, והדרכים ליצור הרמוניה ושלום בין פלגות העם, בין הקודש והחול, בין הסתירות הפנימיות שבתוך נפש הפרט, ובין הקשיים הגדולים שבקרב האומה כולה. בכלל זאת, תורתו מבארת את מאוויי הנפש היחידית, ומכוונת אותה לעבודת ה' התואמת אותה, ומנחה אותה כיצד להתמודד עם קשייה, וכיצד להוליד את אורה ועמקי רצונותיה.

תורת הרב קוק זצ"ל היא תורת הדור, הקב"ה מדבר אל דורנו דרך נשמתו הטהורה, שכינה מנחמת אותנו דרך רעיוני לבבו והשגותיו הקדושות. בלי תורה, אנו עלולים להבין בשטחיות גדולה את עצמנו ואת הקורות אותנו, ועימה, אנו מלאי בהירות והבנה, מלאי עוז ושמחה, ומלאי רצון ושותפות, תוך הבנת הדרכים להוציא את כוחותינו אל הפועל, בצורה שלמה ומאוזנת.

הרב קוק היה צדיק עליון, משורר גדול, פילוסוף ומקובל, איש מעשה ואיש חזון, אוהב ישראל אדיר, בעל חסד מופלג, אוהב ארץ ישראל ושמח בגאולתה ופריחתה, הכל היה כלול בו. אך הגרעין השורשי, גזע החיים שממנו הופיע כל המכלול האדיר הזה היה הנקודה שהזכרנו - שליח עליון מאת ה', לגלות את התורה של הדור, התורה שהיא הוראה, ההדרכה הא־להית המיוחדת לדור שלנו, לכוחותיו ולתפקידו, לכלל ולפרט, שלאורה נוכל למצוא נתיבות ברורים לכל הכוחות שמצויים בקרבנו, מזור לכל המשברים, ועוז וגבורה לכל החלומות והרצונות הפנימיים.

אם התורה בכלל היא חיינו, כי היא מספרת לנו את עצמנו, הרי שתורת הרב קוק היא נשמת החיים של הדור. היא הדיבור של הקב"ה אלינו באופן מיוחד, אל הדור שלנו, 'המורה הפרטי' של האומה בפרק החיים הנוכחי שלה. וכך הרב זצ"ל התבטא בעצמו באגרותיו - "ידעתי כי למחיה שלחני א־להים אל אדמת הקודש" (אגרת קמו).

שבוע ראשון:

התשובה - לחזור אל עצמנו