התשובה מתגלה לא רק בגוף, אלא גם בעומק הנפש והרוח, מתוך הקול הפנימי הישר הפועל באדם. מצפון זה מעורר אותו לשוב מדרכיו הרעות ולתקן את מידותיו והתנהגותו.

תשובת הנפש

אתמול עסקנו בחלק הראשון של התשובה הטבעית, והיום נעבר לחלק השני – התשובה הטבעית של הנפש והרוח, כלומר תשובה שמתעוררת מתוך הטבע הישר של הנפש והרוח, לתקן דרכי חיים מקולקלות, במידות פגומות או בהתנהגות שאינה ישרה ומוסרית. זהו סוג עמוק ופנימי יותר של תשובה טבעית. כפי שביארנו, 'תשובה טבעית' פירושה כוח שמעורר לתשובה שמונח בטבעו של האדם. ומהו הגורם הטבעי שמעורר את האדם לשוב בתשובה על חטאי הנפש? – זה מה שנקרא מצפון פנימי.

הטבע של נפש האדם הוא ללכת בדרך ישרה. הקב"ה עשה את האדם ישר, והיושר הטבעי שבו מדבר מתוך לבו⁵. ממילא, כשאדם סוטה מהדרך ונכשל, כל עוד נפשו לא התקלקלה לגמרי, כלומר לא דיכאה והשתיקה את הקול הפנימי הישר שבתוכו, התחושה הפנימית הזו מציקה לו ומכאיבה לו, והוא ממהר לתקן את מה שעשה, עד שהוא מרגיש שהחטא תוקן.

חלק זה של התשובה הוא מורכב מאוד^[13]. זאת מפני שהנפש סבוכה ועמוקה מאוד. קשה מאוד להתחקות אחר השורשים הפנימיים של ליקויי הנפש, מפני שמפת הנפש מסועפת מאוד, עשויה רבדים רבדים. כמו כן, היות והנפש מהות אחת, נמצא שכל מידה ודפוס התנהגות מקושר אל כל שאר המידות ודפוסי ההתנהגות. תיקון הנפש תלוי בהרבה גורמים שונים, בגורמים רבים, חלקם פנימיים במעמקי הנפש, וחלקם חיצוניים בצדדים חיצוניים יותר או בגורמים מחוץ לאדם.

כמו כן יש בו כמה דרכים שבהן אפשר לטעות. לעיתים החוש המוסרי עלול להטעות, שכן לא תמיד רגשות המוסר מכוונים על פי האמת. פעמים שעל פי האמת והתורה האדם צריך לנקוט יד תקיפה ואילו רגש המוסר דוחק בו להיות רך ועדין, על כן יש לשומו תחת ביקורתה של התורה. מטעויות של החוש המוסרי הטבעי צריך להיזהר, שכן הן עלולות להזיק, לעוות את שורת הדין ולהביא לחורבן גדול. כללו של דבר, רגש טבעי זה יש לשקול בביקורת השכלית על פי דרכה של תורה.

למרות זאת, החוש המוסרי הוא עדיין אחד היסודות שהתשובה נשענת עליהם. החוש המוסרי הטבעי חזק באדם, הוא מסוגל לזהות התנהגויות מקולקלות ומייסר את האדם עליהן. הרבה מתיקוני התשובה נובעים מכוח רגש טבעי חשוב זה.

התשובה האמונית - רגש טבעי המבוסס על המסורת והדת

כעת נעבור אל התשובה האמונית - התשובה שהגורם המעורר לה אינו נובע מצד הטבע הפשוט של האדם אלא מצד ההשפעה של המסורת והדת, שמלאות קריאה אל האדם לשוב ולתקן עצמו.

לאחר התשובה הטבעית באה התשובה האמונית, ומהו הגורם האמוני שמעורר לתשובה? – זו ההשפעה של המסורת והדת שפועלות בעולם. המסורת והדת שאנו מאמינים בהן מחיות ומאירות בעולם את אור התשובה. מסורת ישראל העוברת מדור לדור משפיעה על הרגש החי של כל אחד מעם ישראל ומעמיקה בו את הנאמנות לדבר ה'. הדת עוסקת הרבה בנושא התשובה – התורה מבטיחה למי שחוזר מדרכו הרעה סליחה, והחטאים של היחיד והציבור נמחקים על ידי תשובה, וגם הנביאים מלאים בדברים גדולים על התשובה. המושג 'תשובה' נחקק בנו עמוק מתוך כל דברי התורה והנביאים. ובכלל, כל דברי התוכחה שבתורה מבוססים על הרעיון שיש אפשרות של תשובה, שמתוך שיש תשובה התורה מוכיחה על החטאים. במעמקיה של התשובה יש אין ספור פרטים, כך שאפילו העקרונות הבסיסיים שלה דורשים הסבר רחב ומפורט, קל וחומר כל הפרטים ופרטי הפרטים של התשובה שכתובה בתורה, שהם רבים לאין חקר.

התשובה – שיבה אל הטבע הרוחני

הקדמת התשובה הטבעית לתשובה האמונית, מלמדת על העובדה שהתשובה כוללת ומקיפה הכול - החל בצדדים הפשוטים והטבעיים שבחיים, ועד למעמקים ולגבהים. כמו כן, היא מלמדת אותנו שהתשובה במהותה מתאימה לנו מאוד ומשיבה אותנו אל טבענו הבריא וההרמוני. אשר על כן, מצד האמת, גם התשובה האמונית היא תשובה טבעית - אל הטבע הרוחני שלנו (על פי ביאורי הרב צבי יהודה זצ"ל). ודבר גדול בא ללמדנו - כמו שכל אדם בריא מרגיש את היופי והאושר בחיים הגופניים הבריאים והזורמים, ומשום כך הוא מתעורר באופן טבעי לשמור על סדרם ובריאותם, כך צריך לחוש גם כלפי החיים הרוחניים. הנאמנות לדבר ה', לחוקי התורה והמצוות, איננה כיפוף האישיות והשתעבדות לדבר זר ומכביד, אלא היא ההתנהגות הבריאה והישרה המתאימה למבנה הפנימי שלנו. תיקון החטאים נועד לא רק לכך שהקב"ה 'יהיה מרוצה', אלא לשמש רפואה מחזקת ותומכת את המעמקים שבתוכנו.

החוטא חולה, מקומות עמוקים באישיותו פגומים וחלשים. וכידוע, מחלות פנימיות קשות יותר ממחלות חיצוניות. למעלה מזאת, מחלת הנפש קשה ממחלת הגוף. ממילא נבין שמחלה במקום פנימי כל כך, במישורים רוחניים, קשה וכואבת, והשלכותיה מקיפות לאין ערוך יותר מהמחלות החיצוניות יותר.

אמנם, התחושה הטבעית שבתשובה האמונית מורכבת יותר מהתחושה הטבעית שבתשובה הטבעית, וכדי להתמודד עם מורכבות זו פועל הרגש הטבעי כלפי המסורת והדת כ'נציג' הרגש הטבעי שאמור להתעורר בנו בעקבות הריסת הסדר האמוני-רוחני⁷.

התשובה הנפשית נובעת מן היושר הטבעי, ואילו התשובה האמונית מתעוררת מכוח המסורת והאמונה המושרשות באדם. יחד הן מגלות שהתשובה איננה זרה לאדם, אלא ביטוי עמוק לטבעו הפנימי המבקש חיים מתוקנים ושלמים.