הטבע הישר של החיים

השבוע נתחיל לעסוק במושג התשובה, לאור דברי הרב קוק זצ"ל באורות התשובה (פרק א). במבט ראשון נדמה שהתשובה שייכת רק לחטא ולכישלון, ומתוך כך היא נתפסת כתהליך כואב ומחליש. אולם מבט עמוק מגלה שהתשובה היא חזרה אל המצב הבריא והטבעי שבו האדם כבר מונח מעצם בריאתו.

התשובה ככוח מחיה

בתפיסה הפשוטה נראית התשובה שייכת רק לחטא - אדם שחטא ועבר על מצוות ה' צריך לעשות תשובה. תפיסה זו נוצרה מהעובדה שהאדם בדרך כלל מגיע אל התשובה מתוך חטאיו וקלקוליו, עובדה שמשייכת אותה לכישלונות ולרוע של האדם, מטיל עליה רושם מר ועננה כבדה, עד שעשיית תשובה הופכת לתהליך מאוד לא נעים שמחליש ומשפיל את קומתו של האדם. "המושג של ציור התשובה", כותב הרב קוק זצ"ל בתוספות תשובה (הוספות לאורות התשובה, מהדורת אור-עציון, סעיף ז), "מקושר, שלא על פי אמת, רק עם דלדול נפש, עם חולשה ורפיון והנמכת החיים". כך למעשה נוצר מצב שבו במקום לשמוח ולהזדרז בכל עת לעשות 'מקלחת' של תשובה מנקה ומחדשת, האדם בורח ממנה, ורק בלית בררה, כשנדחק למשעול צר באין יכולת מילוט, כדוגמת הימים הנוראים, הוא נאלץ להזדקק לה.

ואולם, מצד האמת, התשובה אינה השפלה אלא תקומה והתעודדות. היא אכן מרה אך עם זאת מתוקה כל כך, עד שהמרירות הופכת להיות מרכיב ממתיקותה. התשובה לא באה לעשות את החיים קשים ומרים, אלא להפוך אותם לנעימים וטובים יותר. כמו כן, היא רחבה ומקיפה הרבה יותר מהשייכות לחטא בלבד. ודאי שהיא עסוקה גם בתיקון העברות, אולם אין היא מסתכמת בנקודה זו.

התשובה – שיבה אל הטבע הבריא

קודם שמתחילים להתעסק בחטא, צריך לדעת שישנו מצב בריא ומתוקן, והחטא הוא למעשה קלקול מצב זה. 'חטא' הוא 'החטאה', שעניינו סילוף ואיבוד הדרך הישרה והבריאה. הבריאה כולה טובה ומשוכללת, היא מתנהלת בהרמוניה על פי חוקים וסדרים שהקב"ה חקק בה. הבריאה היא מערכת 'בריאה' ביסודה, זורמת בצורה ישרה ומתוקנת, כל עוד לא נפגמה בגלל מעשים מקולקלים. אומרים חכמים: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (מדרש רבה קהלת ז יט). הווה אומר, המפגש הראשוני של האדם עם הבריאה היה על בסיס זה - הבריאה היא טובה ומתוקנת, נאה ומשובחת, באופן שהאדם אינו צריך להמציא את הבריאות והתיקון, אלא לשמר את הטבע הישר.

עיקרון זה שופך אור חשוב על עניין התשובה. התשובה איננה המצאת המצב המתוקן אלא שיבה וחזרה אליו. הטבע הבריא מונח ביסוד החיים שלנו, איננו צריכים לברוא אותו אלא פשוט לשוב אליו. האדם איננו צריך 'לטפס' מעל עצמו כדי להגיע אל המצב המתוקן. המצב המתוקן מונח בעצם טבעו ועליו לשוב ולהיפתח אליו, לפעול בהתאם ליסוד הבריא והרענן שעליו נברא. יסוד זה נעוץ בעצם המילה 'תשובה' שמשמעותה לשוב^[2]. השיבה מבטאת את העובדה שדווקא החטא הוא המצב הלא נורמלי, הוא הסילוף והזיוף, ואילו התשובה אל המצב המתוקן היא שיבה אל הטבע האמיתי והבריא.¹

ההתעוררות לתשובה איננה מתחילה מהחטא, אלא להפך, מהידיעה שישנו מצב אחר, בריא ונורמלי, שאליו יש לשאוף ולשוב. גם בזמן החטא והקלקול ניתן לשער ולהרגיש את המצב המתוקן, שכן הוא מונח בעצם טבענו ולעולם לא יאבד מאיתנו. התשובה מתעוררת דווקא כשהלב מתעורר להרגיש את המצב המתוקן והבריא שאיננו. התעוררות זו היא עדות נפלאה על ראשית ניצני התיקון, על העוגן שמצליח להינעץ בקרקע הבריאה והיציבה ומבשר על ההתקרבות לחוף מבטחים. ההכרה בחטא שהוא חטא, סילוף וקלקול, מעידה על כך שהבריאות שבה לפעם באדם ומעוררת אותו לשנות את מצבו ולהתיישר לפי טבעו האמיתי.

מערכות החיים של האדם

באדם קיימות כמה מערכות חיים הרמוניות - מערכת גופנית, נפשית ורוחנית^[3]. המערכת הגופנית נפלאה וחכמה מאוד. היא פועלת בצורה ישרה ותקינה כל עוד האדם שומר על הסדרים והחוקים המתאימים לה. מערכת זו באה במגע עם המציאות הפיזית, ודרכה האדם מתקשר עם העולם החומרי שסביבו. המערכת הנפשית עמוקה ומפותחת עוד יותר, עימה הוא בא במגע עם הבריות שסביבו ובאמצעותה הוא מרגיש וחווה את חייו בצורה נעימה, רעננה וזורמת. מערכת זו מתנהלת על פי חוקים וסדרים ישרים ובריאים, כל עוד האדם לא קלקל והשחית את נפשו בהתנהגות הפוכה ומנוגדת לחוקים אלו. על גבי מערכות אלו עומדת מערכת פנימית יותר, מערכת החיים הרוחניים, הרוח, שאף לה סדרים וחוקים משלה, שבשמירתם היא מתנהלת בצורה ישרה ובריאה. מערכת זו באה במגע עם העולם הרוחני, עם הופעותיו והתגלויותיו כפי שהן באות לידי ביטוי במחשבות וברצונות אידיאליים וערכיים.

לכל מערכת חיים ישנו מצב בריא הנשמר באמצעות שמירת הסדרים והחוקים שלה. כל חטא הוא 'ביטול סדר' ההורס את המצב הבריא וההרמוני. בכל מערכת סדירה ומתוקנת קיימים 'סוגי' חטאים שהם ההרס והקלקול שלה. הפגמים במערכת הגופנית הם מחלות, זיהומים וכדומה. פגמי המערכת הנפשית הם מידות מקולקלות, תסביכים נפשיים-פסיכולוגיים. הליקויים במישורים יותר פנימיים, במערכת הרוחנית, נגרמים כתוצאה מחטאים ועברות על מצוות התורה^[4] (עיין שערי קדושה חלק א שער א-ב). התורה היא 'סדר האדם' (תפארת ישראל פרק יא), מצוות התורה הן דרכי חיים שמתאימות לבריאות הרוחנית של האדם. בשמירתן האדם מתמלא חיים ואור, קדושה וברכה, ובקלקולן הוא נחנק מחנק רוחני^[5]. שפע האור הא־להי נסתם בפגמי העוונות וקומתו הרוחנית של האדם נפגמת, מתגמדת ונחלשת^[6].

התשובה היא שיבה אל הסדר הפנימי וההרמוניה הטבועים בכל מערכות החיים – בגוף, בנפש וברוח. כאשר האדם שב אל טבעו האמיתי ומתיישר עם חוקי החיים, מתחדש בו האור, והוא חוזר לחיות מתוך בריאות, שלמות ודבקות.