זריזין מקדימין למצוות

הגמרא בפסחים (ד, ע"א) קובעת כלל גדול: "זריזין מקדימין למצוות". לא רק לעשות את המצווה, אלא להקדים, לרוץ אליה.

מבארים המפרשים, שהזריזות אינה רק מידה טובה נוספת על שאר המידות, אלא היא המפתח לכל שאר המידות. אדם עצל בעבודת ה׳ - גם כשהוא מגיע בסוף אל המצווה, חסר בה משהו מן החיות.

ומצינו אצל אברהם אבינו, שכתוב בו: "וישכם אברהם בבוקר" - בשלושה מקומות. לימדונו חז"ל שהשכמת הבוקר, הזריזות שבפתיחת היום, היא סימן להתלהבות פנימית, לא רק להרגל חיצוני.

וכתב בעל התניא, שהזריזות הנדרשת ב"עבודת ה׳" איננה בהילות של חוסר יישוב הדעת, אלא זריזות שמקורה בהתלהבות אמיתית, שמביאה את האדם לרוץ אל הטוב מתוך שמחה, לא מתוך חובה בלבד.